נוזלים באוזניים והשפעתם על דיבור ורכישת שפה

החורף אוטוטו כבר כאן. הגשמים, הקור והירידה בטמפרטורות מביאים עמם את "חבילת החורף" המוכרת לכל הורה לילדים בגיל הרך: וירוסים והצטננויות. ואם כל זה לא מספיק רטוב, ילדים בגיל חצי שנה ועד 4-5, נוטים לעתים לאגור נוזלים באוזניים כתוצאה מחסימה בתעלת האוורור באוזן. כשהתעלה נחסמת, הרקמה שבדפנות חלל האוזן התיכונה מתחילה להפריש נוזל שמצטבר בפנים במקום להתנקז החוצה. מצב זה פוגע בתנועתיות של עור התוף וגורם לירידה זמנית בשמיעה.

ואיך כל זה קשור לדיבור והתפתחות?

ירידה בשמיעה, כאשר היא כרונית ואינה מטופלת, וכשהיא מופיעה בגיל התחלת הדיבור, עלולה לגרום לעיכוב ברכישת השפה. חומרת הירידה בשמיעה קשורה ישירות לכמות הנוזלים המצטברים באוזן. כאשר כמות הנוזלים היא קטנה, ההשפעה על השמיעה תהיה מינימלית, וככל שמפלס הנוזלים המצטברים עולה, כך ניכרת השפעה משמעותית יותר על השמיעה.
חשוב לדעת שגם במצב של הצטברות נוזלים משמעותית, הילד לא בהכרח יחוש כאבים או שינויים אחרים באוזן. לפעמים אתם פשוט תבחינו שהילד לא מגיב לגירויים קוליים, לא קשוב או – בגילאים צעירים מאד – לא מופיעה אצלו התחלה של רכישת השפה.
הטיפול בנוזלים באוזניים יכול להיות תרופתי, אלטרנטיבי (דיקור, שינוי תזונה, נרות הופי) או כירורגי. בכל מקרה בו אתם חשים בירידה בשמיעה, ליקויי שפה או אי-נוחות של הילד באזור האוזן, מומלץ לפנות לרופא אף אוזן גרון. הרופא יוכל לאבחן את כמות הנוזלים באוזן ואת ההשפעה על השמיעה, ולפי הממצאים – להחליט על הטיפול המתאים.